יום ראשון, 19 בפברואר 2017

בחור כארז - ראיון עם המנהל הצעיר של מלון הגליליון


לאחר 13 שנים בתאי וילג' התקדם ארז משה לניהול מלון "גליליון" שבעמק החולה. בשיחה נינוחה וכנה מספר ארז על השנים היפות בתאי וילג', על החלל שנפער לאחר מותו של מייסד המקום וחברו הטוב, על התפקיד החדש, וגם חושף הפתעה משמחת לתושבי הגליל

שירי פריאנט


ב-1 לנובמבר נכנס ארז משה,41, לתפקידו כמנכ"ל מלון "גליליון" החדש. המלון שנחנך רשמית בפסח האחרון הפך לסיפור הצלחה בן רגע. אבל הצלחתו המסחררת של המלון לא פחות מעניינת מסיפור חייו של המנכ"ל החדש. לאחר 13 שנים יפות בכפר הנופש תאי וילג', יצא ארז לדרך חדשה והתקדם לניהול אחד המלונות היפים בגליל. ולחשוב שפעם הוא בכלל רצה להיות קופירייטר.

מקופירייטר תל אביבי לתיירות בגליל


"כשסיימתי את שירותי הצבאי עברתי לתל אביב ללמוד קופירייטינג. חלמתי לעבוד במשרד פרסום בתור רעיונאי. מן הון להון זנחתי את חלום הקופירייטינג, כי גיליתי שאני ממש טוב במכירות ושיווק. עבדתי כמנהל מכירות בחברת טלכלל והתחלתי להתקדם בתחום. אבל אז הכרתי את מעיין, אשתי, שנולדה וגדלה בכפר בלום. בזמנו גרתי בתל אביב והיא למדה במכללת תל חי. המרחק בינינו הקשה על מערכת היחסים שלנו והחלטתי לחזור הביתה."

ארז ומעיין חזרו לצפון וב-10 שנים האחרונות הם מתגוררים בקיבוץ כפר בלום, ואף לאחרונה התקבלו כחברי קיבוץ. יחד הם הביאו לעולם שלושה ילדים-ינאי (12), מיקה (9) ושוהם (2). "כשעזבתי את תל אביב כבר הייתה לי עבודה קבועה בתור מנהל מכירות. חזרתי לצפון ולא ממש מצאתי את עצמי מבחינה מקצועית, ואז פגשתי את שמעון".

ארז מתכוון לשמעון בן חיים ז"ל, מייסד ומנהל התאי וילג' שנפטר מסרטן לפני כשנתיים וחצי. שמעון לא רק היה האיש שהעסיק אותו ב-13 שנים האחרונות, אלא גם מי שנתן לו בית וחברות אמת. "לשמעון היה מתחם תיירותי קטן והמון חלומות. מה שלימים יהיה התאי וילג' התחיל מכמה חדרי אירוח, מסעדה תאילנדית נחמדה ושיט קייקים. שמעון הציע לי לעבוד אצלו בכמה תפקידים ולאט לאט התחלתי לעסוק גם במכירות. בסופו של דבר קודמתי והפכתי לסמנכ"ל השיווק של המקום. לפני כשלוש וחצי שנים חלה שמעון ואז הוא מינה אותי למנכ"ל. שמונה חודשים לאחר מכן הוא נפטר ואני שמרתי את הבטחתי אליו לא לנטוש את המקום שבנה במו ידיו."

איך הייתה ההרגשה להישאר במקום לאחר ששמעון נפטר?
"התאי וילג' היה הבית שלי במשך תקופה ארוכה. שמעון ואני היינו חברים ממש טובים. בכל התקופה שהוא היה חולה הייתי בקשר תמידי איתו ועם בני משפחתו. זו הייתה תקופה קשה, אבל הצלחנו להתגבר לצד הרבה מאוד כאב וצער. לאחר ששמעון נפטר ניסינו להחזיק מקום שהוא היה הלב שלו. פתאום נוצר חור עמוק באונייה והיה צריך לסתום אותו מהר, כי היו עוד 50 עובדים שתלויים בנו, אבל הצלחנו לעמוד במשימה בגבורה."

מתי בעצם החלטת לעזוב?
"לאחר ששמעון נפטר המשכתי לנהל את המלון במשך שנתיים וחצי. לפני שלושה חודשים החליטה אלמנתו, שהיא גם שותפתו העסקית, למכור את המקום לרשת מלונות 'מטיילים' ואני החלטתי לצאת לדרך חדשה."

ה"גליליון" – אהבה ממבט ראשון

לאחר שסיים את תפקידו בתאי וילג', הרים ארז טלפון לחיים אוחיון, איש העסקים שהקים את ה"גליליון" בשיתוף עם קיבוץ כפר גלעדי. "את חיים הכרתי כשהוא היה הבעלים של קבוצת הכדורסל 'הפועל גליל עליון-קרית שמונה'. הייתי הכרוז של הקבוצה במשך 3 שנים ואני וחיים התחברנו", הוא מספר. "כשהחלטתי לעזוב את התאי וילג', התקשרתי לחיים והוא הזמין אותי לפגישה. העיתוי היה מעולה כי בדיוק באותה תקופה המנכ"ל הקודם עזב." לתפקידו כמנכ"ל המלון הוא נכנס בשבוע שעבר. ה"גליליון" אומנם נפתח רק באפריל האחרון, אבל הצליח בן לילה. בשלב זה החלטתי לבדוק בעצמי על מה המהומה.

ארז עורך לי סיור במתחם כמו אב גאה, ואכן, יש במה להתגאות. מתחם הגליליון ממוקם בכניסה של עמק החולה. במלון 120 חדרים, שכל אחד מהם משקיף אל הנוף הגלילי הקסום. חלק כבר השוו את ה"גליליון" לטוסקנה, חלק לפרובאנס, אבל עם כל הכבוד, המקום חושף את יופיו האמיתי של הגליל עם תצפית לנוף שאין שני לו: אגמון החולה, הרי נפתלי והחרמון. המתחם כולו מעוצב בהשראת העגורים של האגמון. בשל סמיכותו לאגמון החולה, המקום מושך אליו תיירים רבים, בעיקר מתחום הצפרות. בעתיד אורחי המלון יוכלו ליהנות מה- G-PASS, כרטיס שיאפשר כניסה חינם לכמה אטרקציות באיזור, בדומה ליער השחור שבגרמניה. עם שתי מסעדות שף שמגישות ארוחות משובחות, בוטיק יין המציע את מיטב יינות האיזור, אולם כנסים מפואר וספא מפנק- המלון ממשיך למשוך אליו יותר ויותר תיירים.

איך אתה מסביר את ההצלחה המיידית של המלון?
 "המלון הזה שונה מכל דבר אחר שהקימו פה", הוא מסביר, "הגליליון נבנה בבת אחת, לא בטלאים,  כמלון ברמה של חמישה כוכבים כבר מהיום הראשון. הוא עורר עניין מאוד גדול גם בגלל הקרבה שלו לאגמון החולה וגם בגלל ה'אגמון מרקט', שעתיד להיפתח בפסח הקרוב. העיתונים ואתרי האינטרנט הכי נחשבים סיקרו את המקום והבאז התקשורתי היה מאוד גדול. אבל הבאז עצמו לא מספיק אם אין משהו שעומד מאחוריו- יש פה מסעדת שף מעולה, שירות טוב, חדרים מפוארים, אולם כנסים משוכלל, יש על מה לפרגן."
כשאני שואלת אותו לגבי התחרות שהמלון מייצר לבתי מלון וצימרים אחרים באיזור, בדיוק עובר לידינו אורי אשכולי, יו"ר החברה המשותפת לכפר גלעדי ולחברת דקל א.ח.ר. אני מפנה את השאלה אליו והוא משיב: "המטרה שלנו משותפת. אנחנו רוצים לעורר דהירה לגליל, שאנשים יעדיפו להגיע לנופש בצפון על פני מקומות אחרים. זו תחרות בריאה, אם נעלה את המודעות לגליל, יותר אנשים יגיעו ותהיה עבודה לכולם. המטרה היא שיגיעו. ריבוי המקומות הופך את האיזור לאטרקטיבי."

ויש גם הפתעה

חיים אוחיון, מבעלי המקום, ידוע כיזם שמשקיע בצפון מתוך אידיאולוגיה. כיצד זה בא לידי ביטוי במלון?
"כל ציורי העגורים במלון, עבודות הפסיפס ויצירות האומנות-כולם פרי עטם של אומנים מהגליל. חיים רצה לתת במה לאומנות המקומית. המקום גם מספק תעסוקה ליותר מ-120 תושבי האיזור ובקרוב ייפתח פה ה"אגמון מרקט"- מתחם שדומה במהותו  ל"שרונה מרקט" התל אביבי. הולכים להיות פה חנויות ודוכנים שימכרו אך ורק תוצרת גלילית- תוצרת חקלאית, יצירה מקומית, מאכלים, יינות וכו'. בהזדמנות זו אני מזמין יזמים מהגליל שרוצים לקחת חלק במיזם לפנות אלינו עם רעיונות והצעות."

אילו הפתעות עוד מחכות לנו?
"קודם כל, לגבי האגמון מרקט - את כל הנושא הקולינרי ינהל אחד השפים המובחרים בארץ, שעדיין אסור לי לחשוף את שמו. שנית, במרץ 2017 אורחי הגליליון יוכלו ליהנות מאטרקציה בלעדית – תצפית מכדור פורח הממריא לגובה 150 מטר. יש למה לצפות."


ובנימה אישית

מה לגבי השאיפות שלך בתפקיד החדש?
"קודם כל, ברמה השיווקית יש לי הרבה רעיונות איך לפתח את המלון ולהרים אותו גבוה יותר. ברמה הניהולית, מדובר במלון מאוד צעיר שקיים רק כמה חודשים. יש לי שנים של ניסיון בניהול בתחום התיירות וכמובן שיש לי מה לתרום מהידע והנסיון שלי. בתחום האישי, אני איש של אנשים. אני אוהב אנשים, אני יודע להפעיל את האנשים, להעלות אותם איתי לאוטובוס, שייסעו איתי ולא נגדי, וכמובן, שלא יירדו מהאוטובוס. אני לא מאמין בדיסטנס, אני אוהב להרגיש את האנשים, להקשיב, לדבר איתם. אני לא מאמין בפקודות, אבל כן מאמין בסדר ומשמעת."

ומה לגבי התחום האישי-איך משלבים קריירה בתחום התיירות התובעני עם חיי משפחה?
"אני כבר רגיל לזה כי אני נמצא במקום הזה 15 שנים. בתקופות שכולם יוצאים לבלות ולטייל, אני עובד. החופשים הם בעיקר בחורף בתקופה שקטה יחסית בתחום התיירות. זה חלק מהתפיסה של עולם המלונאות, אם אתה מקבל את זה על עצמך אז אתה שם. אם לא-לך תעסוק במשהו אחר."

ולסיום, בתור איש שהצליח בגיל מאוד צעיר, מה הטיפים שלך להצלחה?
"תראי, אני בראש ובראשונה מאמין בעבודה קשה. אדם שלא משקיע בעבודתו בכל מרצו לא יכול להתקדם לשום מקום. כמובן שהעבודה הקשה באה בנוסף ליכולות האישיות והכישורים של אותו אדם. דבר נוסף, תמיד לשאוף למעלה, כמה שיותר גבוה. אדם שלא יודע לשאוף לא יגיע לשום מקום. והכי חשוב- אופטימיות. כמו שפרס אמר: פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן, הם רק חיים באופן שונה ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים."


צילמה: שירי פריאנט






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה