יום ראשון, 25 באוגוסט 2019

מהפריפריה לתערוכות בעולם - מישל זיתוני נשלפה בגיל 60 מעמק יזרעאל להציג את עבודותיה בוינה, רק כמה שנים לאחר שהתחילה לצייר


לפני כשנה "נשלפה" מישל זיתוני מהישוב עדי שבעמק יזרעאל כדי לייצג את ישראל ולהציג באירוע מוזיאלי בעיר וינה. מישל, אוטוטו בת 60, תמיד עסקה בעיצוב ונמשכה לאומנות, אבל לצייר "פול-טיים" היא התחילה רק בשנים האחרונות. היום הציורים שלה מוצגים ברחבי הארץ והעולם, ובינתיים היא חולמת לפתוח גלריה משלה.


אוהבת לצייר נשים מכל העולם


"תמיד אהבתי לצייר, אבל הייתי עסוקה בעבודה כאחראית מחלקת יבוא בחברה מסחרית בחיפה", מספרת מישל. "לפני 4 שנים פרשתי בעקבות אירוע מוחי שקיבל בעלי. רציתי להיות לצדו ולעזור לו בעסק. יש לנו סוכנות לביטוח בקרית ביאליק. רק בשנתיים האחרונות התחלתי להשקיע יותר במה שאני ממש אוהבת".

איך נשאבת לציור?
"למדתי ציור במהלך העבודה שלי, אבל כשפרשתי זה התפתח יותר ויותר. היה לי יותר זמן לזה. במקצועי אני אדריכלית ומעצבת פנים, כך שהתחום האומנותי לא היה זר לי, אבל התחלתי ללמוד יותר ולצייר יותר, ופתאום נפתח לי עולם חדש".


הציורים של מישל 

מישל מציירת בעיקר נשים וילדות מתרבויות שונות בעולם ויש לה גם השפעה גדולה מן עולם היהדות. בכול הציורים שלה ניתן לראות רגישות, דיוק, הקפדה על הפרטים הקטנים, תנועה, ובעיקר, המון אהבה. לפני שנה, מיכל מ"מיכל סדן הפקות אמנות" גילתה את מישל בפייסבוק והחליטה לשלוח את הציורים שלה לתערוכת אומנות בוינה. "השתתפתי בתערוכה בוינה שהתקיימה בגלריה של אספנים. בנוסף, יש לי ציורי יהדות וציורים על תקופת השואה, וחלק מהציורים שלי מופיעים באופן קבוע במוזיאון בטביליסי שבגאורגיה ובמוזיאון היהודי בפורטוגל, וכמובן שאני מציגה גם במגוון מקומות בארץ. אני מציירת כבר 8 שנים, אבל הגברתי את הקצב ברגע שפרשתי".

לאחרונה קיבלה מישל הצעה מהמרכז העולמי ליהדות צפון אפריקה להציג בתערוכה שתתקיים במשך חודשיים. "קשה לי להגיע לשם מבחינה לוגיסטית, אבל ציירתי במיוחד עבורם ציור בסגנון מרוקאי ותרמתי לתערוכה", מספרת מישל. "אני לא מצליחה להגיע לכל מקום אבל כן שולחת את הציורים שלי. יש לי שני ציורי יהדות שנשלחו לבואנוס איירס וציורים שנשלחו ליער השחור בגרמניה. זה ממש מרגש. שכנה שלי ביקרה לאחרונה בגיאורגיה וראתה את הציורים שלי. היא אפילו לא ידעה שאני מציגה שם והתלהבה יותר ממני. זה עושה לי נחת".

מישל כל הזמן הולכת ומתפתחת, ולאחרונה התחילה לשלב בין שתי טכניקות – ציור ופיסול בבצק יפני- בצק שמתייבש באוויר ונראה כמו פורצלן, מה ששמעניק לציורים שלה מימד נוסף. "לפני שלמדתי ציור, למדתי קצת פיסול והתחלתי לפסל כל מיני דמויות, כמו נגנית צ'לו או בחורה יפה. למדתי פיסול בבצק יפני אצל חני בן דוד מקרית אתא והחלטתי שאני רוצה לשלב בין הפיסול לציור. ראיתי שהשילוב הזה הוא מאוד ייחודי, אז המשכתי".


שילוב של ציור ופיסול

מה את הכי אוהבת לצייר?
"בעיקר דמויות של נשים מכל מיני תרבויות שונות בעולם.לפעמים אני מעיינת בספרים ועולה לי רעיון ולפעמים זה ממש קורה בשטח. למשל, היינו בחופשה בקוסטה ריקה וראיתי אישה מקומית עם ילד. לקחתי קנבס וצבעים והתחלתי לצייר, ממש שם בשטח".

יש לך גם ציורים שנוגעים ביהדות. ראיתי תמונה ממש יפה של הרבי מלובביץ'.
"הייתי בהרצאה ביישוב של הרב שלי וראיתי במצגת תמונה של הרבי. התחלתי לצייר אותו וכשסיימתי, נתתי לרב שלנו במתנה. אני לא ממש בקיאה ביהדות אבל הרבי עושה לי את זה. אני זוכרת את דמי החנוכה שהיינו מקבלים ממנו, בתקופה שלא היה לנו כלום. עד היום יש לי את זה בבית".

הרבי מלובביץ' - ציור של מישל

בתור אחת שצמחה מהפריפריה, מה תציעי לחולמים?
"להעז, לא לפחד. כשמתחילים לצייר, גם אם חושבים שלא יודעים, מקבלים מין רוגע נפשי. לכל אחד יש כישרון חבוי בתוכו, פשוט צריך להוציא אותו החוצה".