יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

כאן לומדים בכיף - שיחה צפופה על חינוך ביתי עם נעמה אביגל


"חינוך ביתי – הרעיון המופרע הזה שהורים יכולים לחנך את ילדיהם ללא התערבות הממשלה"

מאת: שירי פריאנט  צילומים: אלבום משפחתי

בזמן שרוב ההורים נשמו לרווחה בראשון לספטמבר עם חזרת ילדיהם למוסדות החינוך, רגע לפני שאיבדו את שפיותם, בשביל משפחת אביגל זה עוד יום שגרתי. נעמה וליאור אביגל מגדלים באושר את ארבעת בניהם - נוי טבע (9), ניב קסם (7), שיר שלום (4) ובר חיים (1.5) -  בביתם שבקיבוץ הגושרים מהרגע שנולדו. "זה פשוט התחיל כי לא מצאנו סיבה טובה להכניס אותם למסגרת חינוכית. לא הייתה לנו איזושהי אידיאולוגיה או אג'נדה חברתית", היא מספרת, "בינתיים עברו להן תשע שנים ועדיין לא מצאנו סיבה טובה".

יש באיזור הגליל העליון משפחות נוספות שבחרו בחינוך הביתי?
נעמה והבנים
"בוודאי. יש הרבה יחסית לאוכלוסיה. לפי דעתי בין 40 ל-50 משפחות. אנחנו לאט לאט גילינו שיש פה מפגשים של ילדי החינוך הביתי. פעם היו מפגשים גדולים יותר שהתקיימו באופן קבוע. עכשיו יש כמה קבוצות קטנות שנפגשות לחוגים משותפים. אבל אין כבר פורמט גדול שמגבש את כולם כמו שהיה לפני 5 שנים".

למה את חושבת שזה קרה?
"נראה לי בגלל התחלופה. הייתה קבוצה גדולה של משפחות חינוך ביתי שנפגשה במשך 12 שנים. לאחר מכן הילדים כבר גדלו, חלק עזבו את האיזור ואימהות צעירות הצטרפו. אין משהו נקודתי, זה פשוט קרה עם הזמן".

איך נראה סדר היום שלכם?
"זה די משתנה. בתקופה שיש חופשים במוסדות החינוך, סדר היום שלנו משתנה. אנחנו יותר נפגשים עם חברים, יוצאים לטיולים. בקיץ יצא לנו לארח קרובי משפחה וחברים שלא יוצא לנו לראות במהלך השנה. בפתיחת שנת הלימודים מתקיים קמפינג משותף לכל ילדי החינוך הביתי מרחבי  הארץ. הקמפינג מסמל את פתיחת השנה של משפחות החינוך הביתי. אני מניחה שאחרי החגים נחזור לשגרה".

כשנעמה אומרת "שגרה" היא לא מתכוונת להתבטלות על המיטה או להשתרעות מול הטלוויזיה. אחת המשפחות הוותיקות באיזור מארגנת מפגש ביתי משותף אחת לשבוע. מכללת תל חי פתחה בשנה שעברה חוג מדעים לילדי החינוך הביתי שמתקיים פעם בשבוע. "הילדים מאוד נהנים מהחוג והמפגשים מאוד מוצלחים ומפרים. זו כבר שנה שנייה שהם הולכים למעבדות בתל חי, שם הם לומדים ומתנסים בדברים חדשים. בנוסף, הם משתתפים בחוג נגרות או כדורסל, כל ילד ותחום העניין שלו".

איך מכירים משפחות מהחינוך הביתי?
"יש לנו קבוצת פייסבוק, שם יוצא לנו להכיר עוד משפחות מהחינוך הביתי. יש את הקמפינג השנתי. היום, בגלל העידן הוירטואלי, הרבה יותר קל לנו לתקשר עם משפחות אחרות. בשנתיים האחרונות התחילו גם לארגן 'סוף שבוע כיף' למשפחות החינוך הביתי מכל הארץ. לילדים שלי יש הרבה חברים מכל רחבי הארץ, וגם לנו, ההורים".

בחינוך הביתי אתם בונים לכם תוכנית לימודים כמו בבית הספר?
"אצל כל משפחה זה מתנהל אחרת. יש משפחות שממש בונות לוח זמנים ותוכנית למידה מובנת, ואפילו הולכים לפי התכנים של משרד החינוך, פשוט אצלם בבית. אנחנו דוגלים בגישה שנקראת 'חינוך חופשי'. הילדים מכתיבים את הקצב. הם מחליטים מה הם רוצים ללמוד, איך ללמוד ומתי. יש להם את כל חומרי הלימוד פתוחים לפניהם. אם יש משהו שאנחנו לא יודעים ללמד אותם, אז יש להם שיעורים פרטיים או חוגים והם בוחרים את צורת הלימוד. אנחנו פה בעצם לתווך להם את עולם הלמידה ולהראות להם באיזה אופן אפשר ללמוד את זה, אבל הם מכתיבים את הטון".

גישת "חינוך חופשי" היא אחת מחמש שיטות חינוך ביתי שמונהגות בעולם. בזמן שהחינוך החופשי מאמין שאין צורך להכתיב לילד מסגרת אלא רק לענות על שאלות יזומות שנובעות מסקרנותו של הילד, בשיטה הנגדית, "שיטת חינוך מונחה תוכנית לימודים", ההורים פועלים על פי תוכנית לימודים מסודרת שאותה הם מעבירים לילדים. ישנן גם שיטות נוספות: "שיטת חקר", "הוראה אינדיאנית" ו"הוראה באשכולות" שמציבות בפני הילד בעיה או מעלות נושא לימוד מסויים והילד לומד בעצמו כיצד לפתור את הבעיה או חוקר את נושא הלימוד לעומק, בעזרת הוריו או מורים אחרים.

"יש להם המון חברים"
בישראל כיום, בגלל "חוק חינוך חובה", הורים המעוניינים לחנך את ילדיהם בעצמם מחוייבים להגיש בקשה מנומקת בכתב. נעמה מספרת שמאוד קל לקבל פטור ממשרד החינוך: "באה מפקחת מטעם משרד החינוך שבחנה את הבית שלנו, את הסביבה שהילדים גדלים בה. לאחר מכן ניהלנו שיחה מאוד נעימה ובזה הסתיים התהליך. האישור נשלח בדואר. משרד החינוך לא מחייב את המשפחות לעמוד בתוכנית לימודים מסויימת או לגשת למבחנים, החינוך שלנו לגמרי". עוד היא מספרת שלהם באופן אישי זה היה מאוד פשוט, אבל יש משפחות שבכלל לא טורחות להתחיל את התהליך כי הן לא רואות בזה צורך.

ומה מבחינת הילדים, לא חסרה להם המסגרת מבחינה חברתית?
"תראי, אנחנו גרים בקיבוץ כך שיש להם המון חברים פה. אנחנו המשפחה היחידה בקיבוץ שדוגלת בחינוך ביתי. רוב החברים שלהם נמצאים במסגרות מגיל מאוד קטן. לא מתעורר בהם הצורך להתנסות בחינוך הנורמטיבי, מבחינת חברתית הם מוצפים. יש להם גם חברים מהקיבוץ, גם מהחינוך הביתי, גם מחוגים. דווקא החברים שלהם מהחינוך הרגיל רוצים להיות כמוהם בבית".

קיבלתם ביקורת שלילית מחברים אחרים בקיבוץ?
"קיבלנו בעיקר שאלות. הייתה תקופה שעבדתי בגן בקיבוץ במשרה חלקית ובעלי נשאר עם הילדים בבוקר. בעבודה שאלו אותי למה אני לא מכניסה את הילדים לגן יחד איתי? זה מגיע יותר מסקרנות של אנשים שלא ממש מבינים מה זה. אני מניחה שיש גם ביקורת שלילית אבל אנחנו לא שמענו אותה. רוב האנשים רואים את הילדים שלנו ומאוד אוהבים לדבר איתם. ההרגשה היא שאנשים כן מקבלים את זה כל כך יפה בגלל שהם מתרשמים לטובה מהילדים".

מה יקרה אם הם יחליטו שהם רוצים לפנות לחינוך הפורמלי?
"אם זה יהיה בתיכון אז נסכים. זה כבר לא ילד, זה נער בוגר שכבר מבין מה הוא רוצה, מה הוא מבקש והאם זה מרגיש לו נכון. אחד הילדים שלנו בגיל שנתיים ביקש ללכת לגן כי הוא ראה את שאר הילדים בקיבוץ, אבל זה למשל גיל שהוא עדיין לא בשל להחליט בעצמו ולא ממש מבין את ההשלכות שבעניין. אנחנו ההורים שלו, אנחנו רוצים לגדל אותו, לחנך אותו, להיות איתו, וכולם נהנים מזה".

ומה מבחינה כלכלית, איך מסתדרים בלי שתי משכורות?
"אני עובדת מהבית ובעלי עובד במשמרות. בשנים האחרונות אני עוסקת בייעוץ כלכלי למשפחות. יצא לי לפגוש הרבה משפחות עם ילדים שמתחנכים במסגרות הפורמליות. ההורים עובדים מאוד קשה וזה עדיין לא פותר את הבעיה הכלכלית שלהם. דווקא במשפחות של חינוך ביתי, כשמדובר במפרנס אחד או שהשני עובד בחצי משרה, יש פחות בעיות כלכליות כי מפגינים יותר יצירתיות בפרנסה ובניהול הכלכלי. הרי כמה שלא נעבוד, הכסף אף פעם לא מספיק. כשנולד בני השלישי הייתה לי לידה מאוד קשה והציעו לנו להכניס את הילדים למסגרות בגלל בעיה בריאותית שסבלתי ממנה. בדקנו עלויות ורק המסגרות היו עולות לנו כ-6000 ₪. הבנו שזה לא מהווה פיתרון לשום בעיה כלכלית, רק מוסיף לה".


את נשמעת מאוד סבלנית, איך את מצליחה לשמור על שפיות עם 4 ילדים בבית?
"לפעמים זה יכול להיות קשה, אבל הכל זה עניין של בחירה בחיים. לא תמיד יש מקום להכיל ולא תמיד יש סבלנות. זה שונה מהילדים במסגרות שיוצאים לחופש הגדול. החופש שובר להם את השגרה והם די מאבדים את עצמם, לא יודעים מה לעשות עם השינוי. לילדים שלי יש כבר את העיסוקים שלהם והם רגילים לאווירה הזו. הם מאוד עצמאיים והם אוהבים לעשות הכל ביחד".

יש בחינוך הביתי גם חסרונות?
"אני לא מרגישה שאנחנו מוותרים על משהו, להיפך, זה רק פותח לנו המון אפשרויות, חיי חברה יותר עשירים".

לאיזה הורים יתאים החינוך הביתי?
"לכל מי שרוצה, זה הקריטריון היחיד. לראות שזה מה שאתה רוצה ושבסופו של דבר יהיה טוב לך ולילדים. אין מישהו שלא יכול. יש משפחות חד הוריות או ילדים על הספקטרום האוטיסטי שמתחנכים בבית. זה קשה אבל אפשרי. תמיד אפשר למצוא דרכים יצירתיות ולגרום זה לקרות".




  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה