מנפצי האגדות - שיחה עם תלמידי "עמק החולה" על התערוכה הפרובוקטיבית שהגיעה לכנסת

תלמידי "עמק החולה" מציינים את יום הילד הבינלאומי בתערוכה מחאתית, מקורית וחסרת פשרות בכנסת

מאת: שירי פריאנט

אליס בארץ הפלאות - אופיר עזרא

השבוע ציינו ברחבי העולם את יום הילד הבינלאומי שנועד לקידום רווחתם של ילדים. בתיכון "עמק החולה" ציינו את היום בצורה מקורית: תערוכה שמציגה דמויות מאגדות ילדים באור פחות חיובי וזוהר על מנת להציג את הסכנות המוצבות בפני ילדים ובני נוער- הברווזון המכוער חווה שיימינג, אליס בארץ הפלאות עשתה סמים והחלילן מהמלין מפתה ילדים קטנים.

התערוכה נוצרה על ידי תלמידי יא' הלומדים במגמת עיצוב ואומנות בבית הספר. הנושא הכללי שנבחר על ידם בכדי לייצג את יום זכויות הילד הוא אגדת ילדים. לפי דברי הילדים זהו נושא שלכאורה נראה נאיבי, ילדותי ותמים, אך למעשה הוא מביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את העיסוק בפגיעה בזכויות הילדים. כל תלמיד בחר אגדת ילדים מוכרת, חקר אותה וביטא דרך עבודתו את הסכנות והפגיעות המוצבות בפני הילדים והנוער, אותן הוא רצה להעביר לצופה.

התערוכה הוצגה ביום שלישי בכנסת לרגל ציון יום הילד הבינלאומי בוועדה לזכויות הילד, בראשה עומדת ח"כ יפעת שאשא ביטון. תלמידי "עמק החולה" לקחו חלק בדיוני היום לצד 300 ילדים ובני נוער מכל הארץ, הורים, אנשי מקצוע וחינוך. גם לי הם מסבירים בשפה בוגרת ורהוטה מה הם ניסו לומר, ותוך כדי הם רק מוכיחים לי שהגיע הזמן שאנו, כמבוגרים, צריכים להקשיב להם יותר, כי המהפכה תגיע  מ"הנוער של היום".

מאין הגיע הרעיון לתערוכה?

נועה: "עשינו מעין סיעור מוחות והגענו לרעיון של אגדות ילדים. דרך האגדות ניתן לנפץ את האשליה המושלמת, כי כמו בחיים האמיתיים, לא הכול מושלם כפי שחושבים".

שוהם: "בעבר הקדשתי זמן ללמוד על אגדות ילדים, על המקורות האפלים שלהן והתמימות שמכסה את העיוות ולכן הנושא הרגיש לי נכון".

איך הרגשתם במהלך היצירה עצמה?

עידו: "הרגשתי יחסית רגוע, בלי לנסות יותר מדי שהיצירה שלי תהיה מציאותית או מדוייקת מאוד, פשוט ציירתי בחופשיות".

משי: "מאוד התחברתי לנושא התערוכה וכתוצאה מכך הצלחתי להעביר את המסר שלי לגבי תופעת השיימינג ולהעביר את העוצמה שיש למילים לפגוע ולפצוע ממש כמו סכין".

נעמה: "הרגשתי שאני מצליחה להעביר מסר מסוים לגבי החברה שאנו חיים בה".

תומר: "ממש הזדהתי עם הילדה שבורחת מהמקום שבו החביאו אותה, הרגשתי שאני מעביר זעזוע לצופה".

מה הייתה המטרה שלכם?

מעיין: "מטרת הציור היא, כמובן, לעורר את המודעות לגבי הנושאים המוזכרים ולהביא למניעתם".

הילה: "המטרה של הציורים היא שאנשים יעצרו את התופעה הזאת שאנו מסקרים. שיתייחסו באופן שווה לכל בני האדם, גם אם הם צעירים יותר או חסרי ניסיון, צריכים להשמיע את קולם של הילדים".

עידו: "המטרה של הציור הייתה למחות נגד התופעה ולעורר את המודעות. אם המודעות תגדל אולי בעתיד יותר בני אדם יפעלו בכדי למנוע אותה".

אופיר: "המטרה היא לעורר מודעות ולגרום לאנשים לנקוט פעולה".

האם בחרתם בנושא עקב חוויה אישית שחוויתם?

משי: "אני חושבת שכל ילד עבר איזושהי תופעת שיימינג בחייו, בבית הספר או באינטרנט. רציתי להעביר את המסר שלמילים פוגעניות יש עוצמה הרסנית, בעיקר על ילדים".

ניצן: "ציירתי את בת הים הקטנה שסותמים לה את הפה. לא ציירתי מחוויה אישית, אבל ידעתי שזו תופעה שמתרחשת הרבה."

עומר: "לא חוויתי באופן אישי אבל אני פשוט שונא שמגבילים אותי ומדכאים את חופש הביטוי שלי".

אילו תגובות קיבלתם?

נעמה: "קיבלנו תגובות טובות, הרבה אנשים אהבו את הציורים וזה גרם לנו להרגיש שהצלחנו להשפיע באמצעות האומנות שלנו".

מעיין: "התגובה הכי גדולה היא הפרסום שקיבלנו במדיה. ללא ספק שזה מרגש שהצלחנו לייצר  פרובוקציה".

ניצן: "קיבלנו תגובות מאוד חיוביות והמון אנשים באו ופרגנו לפרויקט".

מה השאיפות שלכם לגבי הפרויקט?

משי: "החלום שלי הוא שכל ילד יקבל את הזכויות הטבעיות שמגיעות לו, שכל ילד ירגיש שייך ומאושר בעולם. אני מקווה שהתערוכה תצליח להעביר את המסר שניסינו להעביר ושגם מבוגרים ילמדו מהם".

עידו: "אני שמח שהתערוכה מקבלת תשומת לב מחברי הכנסת ואולי היא גם תחולל שינוי".

אופיר: "אני מקווה שהתערוכה תצליח להשפיע. יש כל כך הרבה כוח ומסרים חזקים בציורים וחבל שהם יתבזבזו".

הילדים שיחוללו מהפכה

משי אמר – הברווזון המכוער

הברווזון המכוער הוא סמל תרבותי לאדם שאינו מתאים לחברה, לאדם שונה משאר האנשים סביבו. ביצירה ניסיתי להעביר את הערך לקבלת השונה מאתנו, ואת העוצמה והכוח שיש למילים פוגעניות. בעבודה אני מראה למעשה שמילים פוצעות את הנפש, כמו שסכין פוצעת את הגוף.

עומר לבא – רפונזל

בעבודתי בחרתי לעסוק בנושא החופש האישי ודיכוי החופש. אני מאמין שהזכות לחירות וחופש הביטוי חשובה, וילד שלא זוכה לה יגדל להיות אדם סגור ומדוכא, אשר לא יוכל להביע את דעתו ויהיה מרוחק מהסביבה. ביצירה זו נשללו מרפונזל גם חופש הביטוי וגם חירותה.

שוהם נוי – סינדרלה

בעבודתי רציתי להראות את הנזק הממושך לנפש הילד הנפגע. הילד עלול למצוא את עצמו במקום בטוח שנים לאחר תקופת הפגיעה ועדיין לחוות את האומללות והטראומה של העבר.

בציור שלי סינדרלה נראית לאחר שכל משאלותיה התגשמו והיא חיה חיים מושלמים. יש לה כתר על הראש והיא חיה בארמון, אבל היא לא מסוגלת לראות זאת כי היא עדיין חיה בפחד, עדיין חיה את זיכרון התעללות העבר.

אדר סונדק– פינוקיו

ביצירתי פינוקיו תלוי על חוטים, כשידיים אחרות מניעות אותו ואילו ידיו של פינוקיו קשורות.

מילדים רבים נשללת הזכות להגשמה עצמית ולמיצוי יכולותיהם והם מונעים על ידי תכתיבי החברה והסביבה.

ניצן ג'קסון – בת הים הקטנה עם מחסום פה

בת הים הקטנה, שפיה חסום בתחבושות, מסמלת עבורי את הוויתור על הזכות להבעה עצמית. בסיפור, בת הים הקטנה מוכנה לוותר על קולה למען האהבה, כשהמכשפה הרעה מנצלת את תמימותה, כשם שמבוגרים מדכאים את חופש הביטוי של הילדים וסותמים את פיותיהם.

אופיר עזרא – אליס בארץ הפלאות

היצירה שלי עוסקת בניצול ילדים. האיש שכתב את הספר צילם ילדות קטנות בעירום ועשה איתן "מסיבות תה" הנראות לכאורה תמימות לעין. אליס הייתה אחת מהילדות האהובות עליו ובמהלך "מסיבת התה" שלהם הוא נהג לסמם אותה ללא ידיעתה באמצעות התה.

דרך עבודתי רציתי להראות את הבלבול של ילדה קטנה, שמנוצלת על ידי איש מבוגר מקורב אליה, והיא לא יודעת האם מעשיו טובים או רעים.

עידו מלך – כיפה אדומה והזאב

ביצירה שלי רציתי להציג את הפגיעה בזכות לביטחון הבסיסי של הילד. הצגתי את הסיפור "כיפה אדומה" בסביבה יותר מודרנית מאשר בסיפור המקורי- בעיר, בסמטה אפלה, כשכיפה אדומה מייצגת ילדת בית ספר והזאב מייצג משהו אחר, פוגעני ומסוכן, המאיים על כיפה אדומה ומנסה לפגוע בה.

הילה דנן - בת הים והמכשפה

הזכות לחופש הביטוי והבעה עצמית נלקח מבת הים הקטנה על ידי המכשפה הרעה.

בת הים הקטנה מסמלת את כל אותם ילדים שלא נשמע קולם, שהולכים לאיבוד ולא מצליחים לבטא הן את רגשותיהם והן את דעותיהם, שבחברה של היום חשובים מאוד.

תומר לבנון - כיפה אדומה והפחדים

היצירה שלי עוסקת בניצול התמימות הילדית והדרך שבה מפתים ילדים לעשות דברים שהם לא כל כך רוצים או לא רוצים בכלל. כיפה אדומה טעתה בדרכה וכאשר הזאב פיתה אותה-הוא פגע בה. היצירה שלי מנסה להראות את הניסיון לבריחה של ילדים ובני נוער מהמסלול הידוע והקבוע, שפעמים רבות מוביל ומראה על ניצול ילדים.

נועה סאסי – החלילן מהמלין

היצירה שלי עוסקת באגדה "החלילן מהמלין". ביצירה החלילן מפתה ילדים במקום עכברים. החלילן מייצג את התופעה המחרידה של פדופיליה והניצול הבוטה של פיתוי ילדים על ידי שימוש בחומריות זולה מעולם הילדים.

מעיין קסוביץ' – היפה והחיה

ביצירתי התמקדתי בנושא פחד וניצול ילדים. על פי האגדה "היפה והחיה", אביה של בל מוכר אותה לחיה בכדי להציל את עצמו, ואילו החיה, שלכאורה מוצג באור חיובי, בעצם כופה את עצמו ומחייב את בל לאהוב אותו. בל, ילדה בת 14, נופלת קורבן לניצול של גברים.

נעמה וולף – שתי נסיכות

היצירה עוסקת בזכויות להשתלבות בחברה ומראה שלכל ילד יש את הזכות להיות מי שהוא מבלי להסתיר את זהותו ולזכות לשוויון בחברה. זה בא לידי ביטוי ביצירה זו בכך שיסמין וסינדרלה בחרו להיות בנות זוג. עבודתי שוברת את המיתוס של נסיך ונסיכה החיים באושר ועושר ומציגה אלטרנטיבה אחרת.

הדר נעמני – מוגלי

לכל ילד הזכות לביטחון, בית, הגנה ומשפחה. מוגלי ביצירתי מסמל את אותם ילדים עזובים, מחוסרי בית, שלא רואים אותם ושהולכים לאיבוד בעיר הגדולה ופעמים רבות מנוצלים על ידי גורמים רעים.